תחילת דבריי אקדים ואומר שאיני נמנה על חסידות בעלזא, אך זכיתי לקבוע את מקום תפילתי בשטיבל של בעלזא. משם היתה קצרה הדרך להיכרות עם ההייליגע פושקע.

הכנסתי אף אני את הקופה הקדושה לביתי, ואני זוכה ב"ה לראות גדולות ונצורות. אולם, כאשר הסיפור דלהלן התחולל, התרגשתי מאוד ואמרתי לעצמי שאני חייב לשתף אתכם – חסידי בעלזא – שתדעו להעריך לנכון את המתנה הגדולה לה זכיתם.

כדי להבין את הסיפור עלינו לחזור אחורה מעל 30 שנה.

הייתי אז בחור צעיר, ולמדתי בישיבת "כוכב מיעקב" – טשעבין.

יום אחד נקלעתי לוויכוח עם בחור מסוים, הטונים עלו, והרמה ירדה בהתאם… בלהט הדברים הוצאתי עליו מילה מסוימת מהפה, זה היה ברבים, והלה נפגע מאוד מאוד.

הימים חלפו וכל המקרה פרח מזכרוני. חלפו קרוב ל-30 שנה, והנה נזכרתי מהמקרה הזה. מצפוני התחיל להכביד עלי, בחושבי: הרי ביישתי אותו ברבים ועדיין לא ביקשתי את סליחתו עד הלום. הסיפור ממש התחיל לרדוף אותי, יומם ולילה.

ידעתי שכל עוד לא אשמע ממנו בפה מלא שהוא מוחל וסולח בלב שלם, אין סיכוי שאמצא מרגוע לנפשי ולהשקיט את מצפוני.

אך הבעיה הגדולה היתה, שלא היה בידי שום מידע אודותיו, מה עושה כיום, היכן הוא מתגורר וכדו'. הוא לא מהקהילה שלי, הוא התחתן כמה שנים אחרי, והקשר מאז אבד לגמרי.

התחלתי לטלפן לחברים מימי הישיבה, אולי מישהו יוכל ליידע אותי באי-אלו פרטים עליו, אך ללא הצלחה.

ניסיתי לברר אודות משפחתו, אך לאחר בירורים נודע לי שאביו נפטר לפני כמה עשרות שנים, ואמו התחתנה שוב והיגרה למדינה אחרת. כעת כבר גם אין לי מושג אם הוא בכלל נמצא בארץ. מצאתי את עצמי ללא שום קצה חוט.

את הידיעה הזאת קיבלתי בערב חג הפסח, יום לפני בדיקת חמץ. הרגשתי שמיציתי את כל דרכי ההשתדלות, הגיעה העת להפעיל את הסגולה שהיא למעלה מכל.

עוד באותו יום ניגשתי לקופה הקדושה של מרכז מוסדות בעלזא בארץ ישראל והכנסתי סכום הגון של 100 $ לתוככי הקופה, בצירוף תפילה מעמקי הלב שאזכה להגיע לחברי ולפייסו כראוי.

יום למחרת, ניגשתי שוב לקופה והוספתי עוד סכום של 93 $ כמנין "מחילה", כשאני שוב נושא תפילה שאזכה בעבור כך למחילה וסליחה וכפרה בקרוב.

באמצע חול המועד אני מקבל טלפון. הקול לא מוכר, הדובר מעבר לקו מזדהה בשמו המלא, ואני מרגיש שאני הולך להתעלף.

כן! זה הוא!

אני מחפש אותו בכל העולם, ופתאום הוא צונח אצלי מבלי שום הכנה מוקדמת.

קולי בוגד בי, ובקול חנוק אני שואל אותו מה הביא להתקשר אלי.

הלה מסיח לפי תומו שהציעו לו שידוך לבנו, והמשפחה המדוברת משתייכת לקהילה שלי ואף מתגוררים בשכנותי. כשהתוודע שחברו משנות הישיבה מתגורר בשכנותם ראה לנכון לפנות אלי לבירורים.

לקח לי כמה דקות טובות לצאת מההלם. כשחזרתי לעצמי, אמרתי לו שלפני שאני נותן לו את האינפורמציה אני חייב לדבר איתו בנושא חשוב מאוד. בדקתי בזהירות לגבי המעשה ההיא. מסתבר שחברי שכח לחלוטין מכל הסיפור והסכים תיכף ומיד למחול ולסלוח בפה מלא, ולהוריד כל שום שמץ של קפידה.

אני שומע את הדברים, ואני בטוח שאני הוזה. עול רגשי עצום ורובץ ירד ממני בין רגע. אבן ענקית נגולה מעל ליבי.

כמובן שלא עצרתי את עצמי, ושיתפתי אותו בסיפור המלא והבלתי ייאמן שהתרחש עמי בזה הרגע. לאחר מכן סייעתי לו כמובן בבירורים ונפרדנו ברגשי ידידות, כשאני מניח את הטלפון על כנו ומציין שוב לעצמי כמה אני בר מזל שזכיתי להכניס את הקופה הקדושה לתוך ביתי.

במלוא הכרת התודה

א. ו. ברוקלין